<h1>ארחות חיים הלכ' יו"ט סימן נ"ד</h1>
<h2>דף לב.</h2>
ולרבות פתילות בנר אחד שהוא דולק כתב הרשב"א ז"ל אם עושה לרבות האורה מותר ואם לקרב את כיבויו אסור ויראה לי שמותר להדליק נרות בלילות בבתי כנסיות ובמדרשות שהרי הם לצורך היום שלא יתאספו שם העם. וביום שאין להם צורך אלא לכבוד אין מורין בו לאסור ולא להתיר והבא להדליק אין מונעין אותו כלל עכ"ל. והר' אהרן הלוי ז"ל פסק להרבות בפתילות בנר מותר שאם לא כן אסור להדליק ב' פתילות בנר א' שא"א להדליקן בבת א' וכן התיר הראב"ד ז"ל ואין חותכין ראש הפתילה בכלי אבל נופץ ראש הפתילה בידו בין שדולקת ותחשיך אורה פני הפחם בין שאינה דולקת כדי שתדלוק יפה והראב"ד ז"ל כתב דאפי' בכלי מותר כגון במחט מדקאמר בגמרא ומוחטין אלא מותר לעשות אפי' בכלי וכן פסק הרשב"א ז"ל שמוחטין אפי' בכלי ואעפ"י שמכבה מה שמסר מראש הפתילה כיון דלצורך מותר בין לכבות בין להבעיר והר"י מקור' ז"ל כתב ולא יחתוך פי הפתילה בכלי אחד ביד. וקנבא שרי פר"ת והריא"ף ז"ל אגודה של עצים שהדליקה ויש עצים שלא אחזה בהן האור שרי לסלקם מן האור ע"כ והר"פ ז"ל כתב דוקא אותן שלא אחז בהן האור אסור להסיר מן האור אעפ"י שאינו מכבה אותם. וי"מ קנבא מוקא"ר וי"מ להסיר הפחם מראש הפתילה ואעפ"י שנכבית ע"כ ובספר השלמן שחבר ה' גרשום ז"ל מתיר מנר של שעוה אעפ"י שהוא דולק שהשעוה ג"כ מחלקים קטנים ודקים מדובקים ואינו כמו השמן שהוא גוף א'.
